במאמר זה נסביר כיצד ניתן לדעת בדיוק מהו שטח הכיסוי האמתי של המנורה – שטח כיסוי שימושי לצמח. אולם לפני שנסביר כיצד לבדוק את שטח הכיסוי האפקטיבי של המנורה, יש להבהיר מספר מונחים ועקרונות לפני כן.
אזהרה: בין שבוחרים להשתמש בטווח הנמוך שבטבלה – הטווח המינימלי, ובין שבוחרים להשתמש בטווח הגבוה שבטבלה – הטווח המקסימלי בחלל גידול. יש לדאוג שכל הצמחים שנמצאים תחת אותה התאורה, יקבלו כמות שווה ככל שניתן של אור.
התוצאות שניתן לקבל בשני המצבים יכולות להיות עשירות, אולם חשוב מאוד להקפיד שכל הצמחים שנמצאים תחת התאורה, יקבלו כמות שווה ככל שניתן של אור – כמות שווה של פוטונים פוטוסינתטיים (PPFD).
צמחים הנמצאים תחת אותה התאורה, חולקים את אותו חלל הגידול וניזונים מאותה תמיסת גידול – מיכל אגירה והזנה משותף ולכן הם חייבים לקבל כמות שווה של אור.
תמיסת המזון לא מאפשרת לספק לכל צמח כמויות שונות של מזון, בעוד שכמויות חלקיקי הפחמן דו חמצני שבאוויר (CO2) מפוזרות באופן אחיד ברחבי החדר, כך שלא ניתן בשום דרך לאזן מצב שבו התאורה מספקת כמויות שונות של פוטונים לכלל הצמחים בשטח הכיסוי שלה.
באופן טבעי לחוקי הפיסיקה, ככל שמתרחקים ממקור התאורה עוצמת האור נחלשת – צפיפות שטף הפוטונים דועכת. לכן יש לבדוק את צפיפות שטף הפוטונים (PPFD) במספר מרחקים שונים ממקור האור – 20 ס"מ עד 80 ס"מ.
הערכים בטבלה של תאורת לד הן סביב 14.8 יחידות פוטוסינטתיות בטווח סטיה של 7% לערך, כך שניתן להשתמש בכלל הבא:
סניף ראשי
מושב מגדים, רח׳ התורן 21.
מיקוד 3087500
ימי א-ה 10:00-19:00
יום ו 10:00-14:00