הקשר בין רמת הלחות והצלחת הגידול.
- סופח לחות הוא מכשיר חשמלי המפחית ושומר על רמת הלחות באוויר באופן מבוקר. סופח לחות נקרא במקרים רבים גם בשמות חלופיים כגון: מווסת לחות, יבשן לחות, מפחית לחות, קולט לחות, מסיר לחות, מוריד לחות, מייבש לחות ועוד. מטרתו העיקרית של הסופח היא להוריד את רמת הלחות שבאוויר בחללים סגורים שהאוורור בהם הוא נמוך – כגון משרד אן מרתף ללא אוורור הולם, או בחללים שעברו הצפה וכל האזור רווי במים.
- למעשה לחות היא אדי מים שנמצאים באוויר, ותפקידו של סופח לחות הוא להפריד בין המים לאוויר באופן מבוקר, כלומר, לשאוב את האויר שבסביבת המכשיר לתוך המכשיר, לנקז את אדי המים ולשלוח את האוויר היבש בחזרה אל הסביבה. המים המנוקזים אינם מותאמים לשתייה ומוגדרים כמים אפורים ולכן יש להשליך אותם, או לחלופין להשתמש להשקיה.
בכל הנוגע לצמח – טמפרטורה ולחות הם גורמים בלתי ניתנים להפרדה
שני חצאים המרכיבים סביבת גידול אחת
כדי להבין כיצד סופח לחות משפר את תפוקת היבול בגידולים הידרופוניים, חשוב לדעת כי קיים קשר הדוק בין טמפרטורה, לחות ותפקודי הצמח במהלך התפתחותו.
- טמפרטורה היא מדד לחום או לקור, בעוד שלחות יחסית היא כמות חלקיקי המים שבאוויר באחוזים.
- כמות המים שהאוויר יכול להכיל תלויה באופן ישיר בטמפרטורה, בעוד שאוויר חם יכול באופן טבעי להכיל יותר לחות מאשר אוויר קר.
- טמפרטורה ולחות יחסית הם שני המשתנים העיקריים המשפיעים על תנועת המים בתוך צמח.
מעבר של מים מהעלה אל האוויר הוא תהליך המשמש צמחים לוויסות הטמפרטורה שלהם – פליטת אדי מים אל האוויר.
- כאשר הטמפרטורה של העלה עולה, הצמחים מושכים יותר מים ממצע הגידול (מהשורשים) בכדי לקרר את משטחי העלים שלהם על ידי פליטת אדי מים לאוויר, ועל ידי כך מורידים את הטמפרטורה שלהם.
- מגדלי צמחים בדרך כלל נותנים תשומת לב רבה לרמת הטמפרטורה והלחות היחסית כדי למקסם את יבול הצמחים. אולם, חרף זאת, חלק מהמגדלים לא בהכרח מבינים כי השילוב בין הטמפרטורה והלחות היחסית הוא הגורם המרכזי בכמות אדי המים שהצמח יפלוט מהעלים אל האוויר, וזאת כדי לווסת את הטמפרטורה של עצמו.
- צמחים משתמשים במאגרי המים שברשותם כדי לשמור על טמפרטורה מאוזנת. צמחים מוצצים מים דרך שורשיהם, רק כדי לזרוק את הרוב המכריע של המים בחזרה אל האוויר כאדי מים דרך נקבוביות קטנטנות בעלים שלהם.
תהליך פליטת אדי המים שהעלה מבצע הוא תהליך חיוני לשמירה על טמפרטורה מאוזנת של הצמח ועל בריאותו. לכן חשוב לבדוק שהאוויר לא רווי מדי בלחות ולא יבש מדי.
אחוזי הלחות המומלצים בכל אחד משלבי הגידול
שתילים וייחורים אוהבים רמת לחות יחסית בטווח שבין 95% – 80%
- מגדלים מקצועיים משתמשים בפרופוגטור בשלבי הגידול הראשונים. לצמחים הצעירים והשבריריים מערכות שורשים חלשות. לכן הם צריכים לקחת יותר מים מהסביבה ולהתמקד בפיתוח שורשים חזקים בעוד שרמות של לחות יחסית גבוהה מסייעת לתהליך.
- בשלב זה מקובל לשמור על רמות הטמפרטורה בטווח שבין 22-25 מעלות צלזיוס במהלך היום, וסביב 20-22 מעלות צלזיוס בלילה.
צמחים בשלב הגדילה (ווגטטיבי), נוטים להעדיף רמות לחות מתונות יותר. רצוי להישאר בטווח לחות שבין 60%-70%.
- מגדלים מקצועיים משתמשים בסופח-לחות (יבשן), כדי לווסת את רמת הלחות
- הטמפרטורות בשלב זה צריכות להיות בין 22-28 מעלות צלזיוס במהלך היום, ובין 18-24 מעלות צלזיוס בלילה.
- לצמחים בשלב הווגטטיבי מערכות שורשים חזקות וביכולתם לספוג יותר מים מהאדמה, ולכן רמות הלחות בשלב זה נמוכות יותר.
צמחים בשלב הפריחה המוקדם, זקוקים לרמות לחות נמוכות. הרמות המקובלות הן בטווח שבין 60% – 45%
- מגדלים מקצועיים משתמשים בסופח-לחות (יבשן), כדי לווסת את רמת הלחות.
- הטמפרטורה בשלב זה צריכה להיות בטווח שבין 20-26 מעלות צלזיוס.
צמחים בשלב הפריחה המאוחרת, זקוקים לרמות לחות נמוכה מאוד. הרמות המקובלות הן בטווח שבין 45% – 40%
- מגדלים מקצועיים משתמשים בסופח-לחות (יבשן), כדי לווסת את רמת הלחות.
- הטמפרטורה בשלב זה צריכה להיות בטווח שבין 18-24 מעלות צלזיוס במהלך היום, ולילות מעט קרירים יותר (16-20 מעלות צלזיוס).
- כאשר מספקים לצמח מאזן יחסים נכון בין הטמפרטורה והלחות היחסית שבאוויר, המצב ישמור על יחס מאוזן בין אדי המים שבעלי הצמח, לבין אדי המים שבאוויר.
- במילים אחרות, מצב מאוזן של טמפרטורה ולחות, יגדיל את פעילות הצמח בעשרות אחוזים ובכך ישפר את צמיחתו ויגשים את מלוא הפוטנציאל שלו במהלך הפריחה.
- חשוב לזכור כי הנתונים המופיעים כאן הם הנחיות. קיימים מגדלים המשיגים תוצאות טובות בשלב הפריחה המאוחרת עם רמות לחות של 55%-60% לערך, אולם התוצאות אף פעם לא יהיו אופטימליות אם רמת הלחות היחסית שבאוויר בשלב ההפרחה הסופית תהיה גבוהה מ- 60%.
טבלה המדגימה את טווחי הטמפרטורה והלחות המקובלים, על פי שלב הגידול של הצמח
המסר המרכזי שחשוב להפנים הוא שצמחים זקוקים לתנאים דינמיים בכל שלב של ההתפתחות כדי לצמוח ולגדול באופן בריא. כאשר אחד מהמשתנים שהוזכרו חורג מהטווח האופטימלי, גם אם כל יתר המשתנים הם ברמות אופטימליות, המשתנה הבודד שמחוץ לטווח יהיה צוואר הבקבוק, ויהפוך לגורם מגביל לחלק מהתהליכים הביולוגים שהצמח צריך לעבור כדי לשגשג. לכן הצמח לא יגשים את הפוטנציאל שגלום בו, והיבול יפגע. מאידך, כאשר שומרים על סביבת הצמח בטווחים המומלצים, ניתן להיות בטוחים שהצמח ישגשג ויניב יבול בריא עם תשואה גבוהה ועשירה.
- רצוי לדעת כי הטווח האידיאלי של הלחות היחסית לגידול צמחים נקבע על ידי הטמפרטורה ומדד הנקרא "גרעון לחץ אדי המים".
- למרות ההקשרים השליליים של המילה גירעון (חוסר), מדד גירעון אדי המים אינו מציין מצב של קושי או חוסר, כי אם נתון טכני המשלב שלושה גורמים ליחידת לחץ אחת: שלושת הגורמים הם טמפרטורת האוויר, טמפרטורת העלים והלחות היחסית.
- קיים סטנדרט המציין את הטווח האידיאלי של גירעון לחץ אדי המים בחממות. הטווח האידיאלי נע בין 0.6-1.3 קילו-פסקל, כאשר הנקודה האידאלית בהכללה רחבה לכל שלבי הגדילה היא סביב 0.9 קילו-פסקל.
- ככל שהצמח בשלב יותר בוגר, ניתן להעלות מעט את ערך המדד. ייחורים ושתילים זקוקים לטווח שבין 0.8-0.9 קילו-פסקל, צמח בשלב הגידול זקוק לטווח שבין 1-1.2 קילו-פסקל, ואילו צמח בשלב הפריחה זקוק לטווח שבין 1.2-1.4 קילו-פסקל.
- כאשר מספקים לצמח מאזן יחסים נכון בין הטמפרטורה והלחות היחסית שבאוויר, המצב ישמור על יחס מאוזן בין אדי המים שבעלי הצמח, לבין אדי המים שבאוויר. במילים אחרות, מצב מאוזן של טמפרטורה ולחות, יגדיל את פעילות הצמח ובכך ישפר את צמיחתו ויגשים את מלוא הפוטנציאל שלו במהלך הפריחה.
טבלה המציינת את טווח הלחות היחסית האופטימלית
בהתאם לטמפרטורה ולמד גירעון לחץ אדי המים
